.jpg)
אנחנו לאחר יומיים אינטנסביים ומשולבים בקוטביות גדולה ומעבר חד ממפגש עמוק ומטלטל שחווינו ביום שישי באושוויץ-ביקרנאו לתוך שבת ראש חודש שחלפה עלינו בקראקוב עם כל המשמעות של שבת המביאה עימה רוח אחרת ושמחה הבוקעת מהנשמה היתרה.
יום שישי הגענו לבירקנאו, מפעל המוות הגדול ביותר שיוסד אי פעם . לפני הכניסה למחנה כיוון אותנו הרב תמיר לקראת המפגש עם המקום, ומיד עם כניסתנו, דרך סיפור המשפחה האישי שלו, התעטר הרב תמיר בתפיליו יחד עם בנו אמיתי ויחד עם יואל ברקוביץ שהתעטר בתפילין עם סיפור משפחתי שלו, וכך נכנסנו למקום זה . עברנו בין מספר בלוקים עם סיפורם ההיסטורי והאנושי, וחברנו יחד אל מול אחד מתאי הגזים והמשרפות המפוצצים לאמירת א-ל מלא רחמים וקדיש שאמר אורי ידוב לזכר סבו שנרצח שם.
סיימנו בטקס מטלטל ומשמעותי שהשקיע יותר את חווית המקום ומשם עברנו למחנה אושוויץ עצמו, המוזיאון כיום, המספר את סיפור המחנה ונוראותיו.
עברנו בין המוצגים, התבוננו, מתקשים לעכל לא פעם מראות של אוסף חפצים ופרטים אישיים שנותרו לתצוגה, וסיימנו בחדר הזכרון בביתן היהודי, בו נעמד כל תלמיד והקריא שמות של בני משפחה קרובים ורחוקים שנספו בשואה. זהו מעמד מיוחד המעצים את תחושות התלמידים כשותפים על ידי זכרון משפחתי בתוך אינסוף הנספים, וגם אירוע המטמיע יותר את משמעות השואה, בבחינת "אין בית אשר אין בו מת".
כבר שם, בסיום הטקס, לאחר סיפור הקשור לפיוט "לכה דודי" בצענו בהנחיית הרב תמיר את המעבר לשבת, משירת "מקדש מלך עיר מלוכה" דרך י-ה אכסוף וסיימנו עם התקווה ואני מאמין. יצאנו עמוסים רגשית, ועל האוטובוס חילקנו לתלמידים את מכתביכם מהבית, מתוך תפיסה של "והגדת לבנך ביום ההוא", קריאת האומר שלכם לבנים שעל אדמת פולין בעיתוי מיוחד שלאחר אושוויץ . שתיקה מעמיקה של קריאה במכתבים ליוותה אותנו פרק זמן משמעותי בנסיעה.
את השבת שבתנו בעיר קראקוב. התפללנו בבתי כנסת שונים בעיר, בליל שבת שמחנו יחד עם שמעון טל "שלום זכר" לנכדו שנולד וייכנס בעז"ה בבריתו של אברהם אבינו כאשר הוא יהיה עמנו. אכלנו בבית יעקב שבעיר, והיום ערכנו סיור של כמה שעות להיכרות עם יהדות קראקוב שלפני השואה דרך בתי הכנסת שלה וסיפור משפחתי של שמעון טל, וסיימנו בגטו קראקוב, תחנת השילוחים וחומת הגטו.
את הביקור בעיר סיימנו לאחר סעודה שלישית בביקור בכניסה לבית כנסת הרמ"א תוך לימוד על משמעות המפעל שהרמ"א יצר והשפעתו עד אלינו.
לאחר הבדלה התכנסנו למלווה מלכה עם שירה בלווית כלי נגינה ושמענו את סיפור משפחתו של אורי ידוב כפי שסופר להם על ידי משפחת סבתו בימי השבעה, סיפור שלא סופר למעלה מ50 שנים.
accessibility
